<h1>יראים סימן רס"ג</h1>
<h2>דף לו:</h2>
וידוי יום הכפורים. צוה יוצרינו לכהן גדול שיתודה על חטאת יום הכפורים ב' וידויין אחד עליו ועל ביתו [ואחד עליו ועל מטהו] ועל שעיר המשתלח עון ישראל. בשעיר המשתלח בהדיא כתוב בפ' אחרי מות והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם. (וכבר) [ובפר] מסקינן לה ביומא פ' אמר להם הממונה [ל"ה ב'] דתנן התם בא לו אצל פרו ופרו [כו'] וסמך שתי ידיו והתודה עליו את כל עונות וכך היה אומר כו'. ותניא בגמ' [ל"ו ב'] כיצד מתודה עויתי פשעתי [חטאתי] וכן בשעיר וכו' דברי ר' מאיר וחכמים אומרים חטאתי עויתי פשעתי. וטעמא דתרווייהו מפרש התם ומסקינן התם כרבנן. ומן התורה [וכיפר] בכפרת דברים הכתוב מדבר או אינו אלא בכפרת דמים נאמר כאן לכפר ונאמר להלן לכפר מה להלן בעגלה ערופה בכפרת דברים הכתוב מדבר אף כאן בכפרת דברים. ואם נפשך לומר הרי הוא אומר והקריב וכפר ושחט ועדיין לא נשחט הפר. ומניין שבאנא נאמר כאן כפר ונאמר להלן כפר מה להלן באנא אף כאן באנא. ומניין שבשם נאמר כאן כפר ונאמר בעגלה ערופה כפר מה להלן בשם אף כאן בשם. תולדה למצות עשה. צוו חכמים שכל ישראל יתודו בין איש בין אשה ביום הכפורים. כדתניא בסוף פ' יוהכ"פ [פ"ז ב'] מצות וידוי יוהכ"פ עם חשיכה [דברי ר"מ] וחכמים אומרים צריך שיתודה קודם שיאכל וישתה (שלא) [שמא] תטרף דעתו [עליו בסעודה ואע"פ שהתודה קודם סעודה יתודה לאחר סעודה]. אע"פ שיתודה ערבית אחר סעודתו צריך שיתודה קודם סעודתו התודה ערבית צריך שיתודה שחרית בשחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה. והיכן אומרה יחיד אומרה אחר התפלה ושליח צבור באמצע התפלה. בנעילה מאי אומר אמר רב אתה יודע רזי עולם ושמואל אמר ממעמקים. לוי אמר ובתורתך כתוב לאמר כי ביום הזה יכפר עליכם ר' יוחנן אמר רבון כל העולמים כי לא על צדקותינו אנחנו. רב יהודה אומר מה נאמר לפניך רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי. אמר בר [המדורי] לא שנו אלא שלא אמר אבל אנחנו חטאנו אבל אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך וקיי"ל הכי והוסיפו עליו על חטא שחטאנו וכו' (ובא) [ונראה] הדבר שלא (לשגות) [לשנות].
<h2>דף פז:</h2>
וידוי יום הכפורים. צוה יוצרינו לכהן גדול שיתודה על חטאת יום הכפורים ב' וידויין אחד עליו ועל ביתו [ואחד עליו ועל מטהו] ועל שעיר המשתלח עון ישראל. בשעיר המשתלח בהדיא כתוב בפ' אחרי מות והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם. (וכבר) [ובפר] מסקינן לה ביומא פ' אמר להם הממונה [ל"ה ב'] דתנן התם בא לו אצל פרו ופרו [כו'] וסמך שתי ידיו והתודה עליו את כל עונות וכך היה אומר כו'. ותניא בגמ' [ל"ו ב'] כיצד מתודה עויתי פשעתי [חטאתי] וכן בשעיר וכו' דברי ר' מאיר וחכמים אומרים חטאתי עויתי פשעתי. וטעמא דתרווייהו מפרש התם ומסקינן התם כרבנן. ומן התורה [וכיפר] בכפרת דברים הכתוב מדבר או אינו אלא בכפרת דמים נאמר כאן לכפר ונאמר להלן לכפר מה להלן בעגלה ערופה בכפרת דברים הכתוב מדבר אף כאן בכפרת דברים. ואם נפשך לומר הרי הוא אומר והקריב וכפר ושחט ועדיין לא נשחט הפר. ומניין שבאנא נאמר כאן כפר ונאמר להלן כפר מה להלן באנא אף כאן באנא. ומניין שבשם נאמר כאן כפר ונאמר בעגלה ערופה כפר מה להלן בשם אף כאן בשם. תולדה למצות עשה. צוו חכמים שכל ישראל יתודו בין איש בין אשה ביום הכפורים. כדתניא בסוף פ' יוהכ"פ [פ"ז ב'] מצות וידוי יוהכ"פ עם חשיכה [דברי ר"מ] וחכמים אומרים צריך שיתודה קודם שיאכל וישתה (שלא) [שמא] תטרף דעתו [עליו בסעודה ואע"פ שהתודה קודם סעודה יתודה לאחר סעודה]. אע"פ שיתודה ערבית אחר סעודתו צריך שיתודה קודם סעודתו התודה ערבית צריך שיתודה שחרית בשחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה. והיכן אומרה יחיד אומרה אחר התפלה ושליח צבור באמצע התפלה. בנעילה מאי אומר אמר רב אתה יודע רזי עולם ושמואל אמר ממעמקים. לוי אמר ובתורתך כתוב לאמר כי ביום הזה יכפר עליכם ר' יוחנן אמר רבון כל העולמים כי לא על צדקותינו אנחנו. רב יהודה אומר מה נאמר לפניך רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי. אמר בר [המדורי] לא שנו אלא שלא אמר אבל אנחנו חטאנו אבל אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך וקיי"ל הכי והוסיפו עליו על חטא שחטאנו וכו' (ובא) [ונראה] הדבר שלא (לשגות) [לשנות].
